לחצו על כל קלף כדי לקרוא איפה הנושא הזה מופיע בחיים.
ארכימדס היה צריך לגלות אם כתר המלך עשוי מזהב טהור. נכנס לאמבטיה, ראה איך המים עולים, וצעק "אאוריקה!" (מצאתי!). הוא גילה שכל גוף בנוזל דוחה משקל מים השווה לנפחו — כלל פיזיקלי שלא היה מתגלה בלי חישוב נפחים.
פיתגורס היווני גילה שבמשולש ישר-זווית: a² + b² = c². זה גרם להפיכה בגיאומטריה — לראשונה אפשר היה לחשב מרחקים בלי למדוד פיזית.
אבל הסיפור המעניין: פיתגורס גילה גם את המספרים האי-רציונליים (כמו √2), וזה הפחיד את התלמידים שלו עד כדי כך שהם ניסו להסתיר את זה. אחד מהם, היפסוס, נטבע (לפי האגדה) על שגילה את הסוד!
לפני הלוגריתמים, אסטרונומים בילו ימים שלמים בחישובים. ג'ון נפייר הסקוטי המציא את הלוגריתמים — שיטה שהופכת כפל לחיבור.
פתאום מה שלקח שעות — לקח דקות. נאמר שעל ידי המצאת הלוגריתמים, נפייר "האריך את חייו של אסטרונום במחצית". המצאה זו אפשרה מאוחר יותר את הניווט בים, הכרטוגרפיה, וכל המהפכה המדעית.
בצרפת של המאה ה-19, נשים לא הורשו ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה. סופי ז'רמן, נערה צרפתייה צעירה, התאהבה במתמטיקה דרך ספרים בספריית אביה. כדי ללמוד באקול פוליטכניק, היא שלחה את עבודותיה בשם בדוי של גבר — אנטואן-אוגוסט לה בלאן.
מתמטיקאי בשם לגראנז' התרשם כל-כך, שביקש לפגוש את "מר לה בלאן". כשהבין שזו אישה — הוא נהיה לחונכה. ז'רמן הפכה לאחת המתמטיקאיות הגדולות בהיסטוריה, וזכתה לפרס מהאקדמיה הצרפתית.
חישוב מסלול נחיתת אפולו 11 על הירח התבסס על מתמטיקה תיכונית פלוס קצת מתמטיקה מתקדמת. פונקציות, גרפים, וטריגונומטריה אפשרו לחשב מסלולים מדויקים.
קתרין ג'ונסון, מתמטיקאית אפרו-אמריקאית בנאס"א, חישבה את המסלולים בידיים — כי המחשבים אז היו לא אמינים. בלעדיה — אולי לא היו נוחתים.
ב-1996, שני סטודנטים בסטנפורד — לארי פייג' וסרגיי ברין — שאלו שאלה: איך לדרג עמודי אינטרנט בחשיבות? התשובה שלהם, אלגוריתם PageRank, הייתה שילוב של אלגברה לינארית והסתברות.
הם בנו מטריצה ענקית של מיליארדי עמודים, ופתרו את הוקטור העצמי שלה — מושג ממתמטיקה תיכונית מתקדמת. התוצאה: גוגל, אחת החברות הגדולות בעולם.